שלום חרמון נולד בשם פריץ וייסקופף למשפחה מסורתית וציונית בעיר רטיבור בשלזיה עילית, גרמניה (היום פולניה) בשנת 1920. שלום היה ספורטאי מעולה בהתעמלות ואתלטיקה קלה וחבר בתנועת נוער ציונית. סיים בגרות בעיר ברסלאו ב-1938, באותה שנה עלה ארצה לבית הספר החקלאי "מקוה-ישראל". עם סיום לימודיו, בשנת 1941, התגייס עם כל כתתו לצבא הבריטי, לחיל התותחנים, בו שרת 5 שנים. בארץ, בקפריסין ובאירופה וסיים בדרגת סגן משנה בבריגדה היהודית.      ב-1946 השתתף שלום בקורס השני למורים לחינוך גופני בוינגייט, שם הכיר את דבורה לבית בלום (שהגיעה מהפלמ"ח) הם נישאו ב-1947 ועברו לגור בטבעון. שלום  ריכז את הפעילות הספורטיבית של מרכז הפועל בצפון הארץ, לימד בבתי ספר יסודיים, תיכוניים, סמינר הקיבוצים ומכללת וינגייט.      במלחמת השחרור חזר לחיל התותחנים וסיים כסגן אלוף. כשחזר התמנה למפקח על החינוך הגופני במחוז הצפון. ב-1961, עם הקמת רשות הספורט והחינוך הגופני, התמנה לנהל את מדור ההדרכה שם כיהן עד 1968. בשנת 1961 ארגן משרד החינוך לימודי תואר ראשון לאנשי החינוך שלא הספיקו בגלל המלחמות להשלים את לימודיהם. שלום למד בקורס דו שנתי לתואר ראשון בחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.      בשנת 1968 קיבל מלגת לימודים לתואר שני באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק לחינוך גופני, נופש ומחול. כשחזר התמנה לסגן מפקח על החינוך הגופני וב-1975 התמנה למפקח מרכז ארצי עד פרישתו המוקדמת לגמלאות ב-1981, אך המשיך לפקח בהתנדבות על הוראת המחול בבתי הספר, עד פטירתו הפתאומית ב-1992. שלום הקים בשנת 1977 את מפעל "בית הספר הרוקד" במסגרת מערכת החינוך, כמו כן הקים את מגמות המחול ובחינות הבגרות במחול. ב-1980 עבר  קורס למורי דרך ארצי.      כבר במקווה-ישראל הרקיד עם מפוחית הפה שלו. כשהיה בצבא באנגליה התעניין בריקודים שם, וכשחזר ארגן את ההרקדה הציבורית הראשונה בארץ ב-10.11.1946 באולם בית הספר "בית חינוך" ברח' בצלאל (בו למדה גורית קדמן). מספר הרוקדים היה כה גדול עד כי נאלצו להעבירו  למקום גדול יותר בבית "הפועל" ברח' נחמני שם הוא התקיים אחת לחודש והשאר שייך להיסטוריה כפי שאנו רואים את הריקודים וההרקדות היום! בכנוס דליה השני, ביוני 1947, עזר לגורית קדמן בארגון הכנס ואף הנחה אותו.      כשעבד כמורה בשער העמקים ובכפר יהושע,  למד בחיפה אצל ירדנה כהן (רקדנית וכוריאוגרפית) בקורס של הקרן-הקיימת בנושא "חג ומסורת בישראל". היא נתנה לו את ההשראה לארגן את חגיגות העומר והקציר בישובים בהם לימד. מהחגיגות האלה נוצרו ריקודי העם שלו. כך נוצר ביום העצמאות 1953 "מצעד המחולות" בחיפה, שהפך למסורת שם ובעוד מקומות בארץ.      יש לציין את עבודתו המשותפת רבת השנים עם אמיתי נאמן, בתחילה כאקורדיוניסט בהרקדות של לום ואחר כך כמלחין לריקודיו. כמו כן עבד שלום עם גיל אלדמע  ואפי נצר.      שלום הוא נפטר באופן פתאומי בשבועות, ו' סיון תשנ"ב, 7.6.92, בעת טיול, כשהדריך קבוצת רקדנים מגרמניה שבאו לטייל ולרקוד אתו בארץ.      המשפחה הקימה חניון יער של הקרן הקיימת על שמו בהר-הרוח (מעל מעלה החמישה) עם  משטח לריקודים ולפיקניק. המשפחה הוציאה ספר לזכרו - "במעגלי שלום - שלום חרמון, מנהיג מחנך ויוצר".