"וידאו אין מושן" (Video-In-Motion ) - (VIM) היה מותג. חברה קטנה שייסד גדי מאיר בארה"ב בשנות ה-90' של המאה הקודמת (המאה ה-20).

באותו הזמן, גדי היה פרופסור להנדסה באוניברסיטה, וכרוקד חובב התאכזב מהרמה הטכנית הירודה של צילומי הוידאו שנעשו עד אז במחנות הריקודים בארה"ב, והחליט כתחביב לתרום לנושא. הוא שם לו למטרה לתעד בווידאו, בצורה ראויה, את הריקודים שנלמדו במחנות אלה.

חמוש במצלמה והרבה מוטיבציה, החל גדי לעבור בין המחנות ולצלם את הרוקדים, את הריקודים החדשים והלא חדשים שנלמדו ונרקדו. עם זאת, היו מקרים בהם מחברי הריקודים לא תמיד הסכימו שריקודיהם יצולמו ויופצו לקהל הרחב, כי חשבו שהדבר ימנע מהם הזמנות עתידיות לעבודות הדרכה במחנות אחרים.

הוידאו הראשון צולם בשנת 1991 במחנה "דליה" ה-13 במספר, שהופק על ידי שלמה בכר ותמר יבלונסקי. הוידאו האחרון צולם בשנת 1996 - המחנה ה-11 של מונטריאול בהנהלת מוריס פרץ.

במשך כ-5 שנים צולמו גם קלטות וידיאו של הרקדות גדולות בארץ ובארה"ב.

גדי הפיק עטיפות צבעוניות לכל קלטת עם סדר הריקודים המצולמים, וכן גם newsletter וקטלוגים מפורטים בהם ניתן היה לראות את סדר הריקודים בכל קלטת, לשלוח תשלום בדואר ולקבל את הקלטות המבוקשות בדואר חוזר.

קלטות וידאו אלה נמכרו באותן שנים במחיר עממי של כ-$20, והופצו בכמויות קטנות בעיקר בדואר, למדריכים ורוקדים, ועזרו להפצת הריקודים - חדשים ואחרים.

מכירת קלטות אלה כיסתה רק חלק קטן מההשקעה בהן, כולל הוצאות ההפקה וזמן העבודה, טיסות ברחבי היבשת, סופי שבוע מחוץ לבית, רכישת ציוד מקצועי, הצילומים, העריכות (שמות הריקודים), עטיפות, קטלוגים וכל מה שנלווה לזה.

עם חזרתו של גדי לישראל בסוף שנות ה-90, הגיעה הרפתקת VIM לסוף דרכה. לפי התרשמותו של גדי, פעילותו תרמה לשיפור באיכות וברצינות ההתייחסות לצילומי ריקודי העם בארץ ובעולם.

 תודות להתמדה ולרצון העז של גדי, זכינו לתיעוד המובא כאן לפניכם. "רוקדים" קיבל את כל הזכויות לכל הצילומים החשובים האלה, החל מקלטת מספר 4 ועד קלטת מספר 55, כשבאמצע חסרים כמה כותרים.

במסגרת התיעוד ב"רוקדים", החלטתי להשקיע בצילומים אלה ככל שיידרש: המרה לקבצים דיגיטליים, הקלדה ידנית של כל תוכן הקלטות, עריכה מחודשת עם שמות הריקודים, הגברת עוצמת הקול והעלאתם לרשת - הכל למען הדורות הבאים.

צופים יקרים, אתם מוזמנים לצפות בעצמכם (חלקכם) כשהייתם צעירים.

צפייה מהנה!