שלמה ממן נולד בטבריה 

    בשנת 1968 סיים אולפן להכשרת מדריכים לריקודי עם בעפולה, ובאותה תקופה רקד בלהקות המחול העירוניות בטבריה.

    עם שחרורו מצה"ל בשנת 75', הצטרף ללהקת 'ענבל' ורקד בה כשנתיים. בהמשך הצטרף ללהקת 'כרמון' והשתתף בסיבוב הופעותיה, בין השאר בהופעה חשובה באולם 'אולימפיה' בפריז.  

    במסגרת שירות המילואים הקים שלמה את להקת המחול הייצוגית של חיל האוויר, הפיק מופעים סגורים של חיל האוויר בקיסריה ובמקומות אחרים.  

    בעידודו של יואב אשריאל החל ליצור ריקודי עם שהביאו רוח חדשה וסגנון ייחודי למחול העממי. סיפורים ותמונות שונות מחייו האישיים של שלמה - הווי ארץ ישראל, נופיה ועדותיה - כל אלה באו לידי ביטוי בכוריאוגרפיה ובצעדי הריקודים.      

   בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 הגיע ללמד בהרקדות האזוריות בעמק הירדן. ריקודי מעגל כמו 'גוונים', 'שירי לי כנרת', 'בלדה למעיין' נחשבו ליוצאי-דופן. ריקודי הזוגות שחיבר, כמו 'שמרי לי על המנגינה', 'אותך', 'פרח הלילך' ועוד, נחשבו לחדשניים במיוחד, וכאילו הקדימו את זמנם בשני עשורים. הכוריאוגרפים הוותיקים שנצמדו לשמרנות השבלונית לא ידעו כיצד 'לאכול' אותו. ריקודים אלה, ורבים אחרים, הפכו נכסי צאן ברזל בפולקלור הצומח בישראל. בזכותם שמור לשלמה ממן מקום נכבד בעצובו של המחול הישראלי העממי. ריקודיו הישנים והחדשים נרקדים גם היום, זה למעלה מ-3 עשורים.  

    שלמה חיבר למעלה מ-200 ריקודי עם ישראליים. רובם נרקדים והפכו לנחלת הכלל. כמו כן חיבר כ-300 ריקודי כוריאוגרפיה לבמה, הפיק 10 תקליטים לריקודי עם ו-3 דיסקים. 

    לצד היצירה העממית, הקים שלמה ממן אימפריה של להקות מחול, שכבשו את הבמה באירועי מחול שונים: בצמח, בכרמיאל וכו'. כבר בתחילת שנות ה-80 הקים שלמה מספר רב של להקות: בית ברבור ת"א, להקת הסטודנטים אוני' ת"א, להקת המחול של בקעת הירדן, להקת הטכניון חיפה, להקת אוני' חיפה, להקת חוף הכרמל, להקת הורה כנרת טבריה, להקת הורה אשקלון, הורה קריית מלאכי, הורה דאנס כרמיאל, רעות פ"ת, הורה חולון, הסטודנטים אוני' ב"ש, הדרים רחובות והורה טל גואל, קריית שמונה ולהקת כנען ברמלה.

  במשך השנים הקים שלמה להקה מקצועית - 'הורה ישראל' - שריכזה את מיטב הרקדנים מהלהקות השונות. בהמשך הקים גם להקה מקצועית בחסות בית דני בת"א.  

    שלמה הקים בתי ספר למחול במספר ערים: רמלה, אשקלון, קריית מלאכי, ב"ש ובי"ס רוקד בכרמיאל. דורות של רקדנים גדלו תחת ידיו האמונות, ורבים מהם פנו ללהקות מקצועיות כמו בת שבע, ענבל, בת דור, עידו תדמור וכו'.  

    שלמה זכה להופיע כמעט בכל אירוע מחול שהתקיים בארץ ובחו"ל. התחרות האמיתית הייתה בין הפופולריות של להקותיו, לבין שלמה ממן יוצר ריקודי העם, שהפך דמות מבוקשת בכל מפגש, מרתון או פסטיבל פולקלור.    

   הופעותיו בקולנוע ובטלוויזיה: רקדן בסרט 'חמש חמש', רקדן וזמר במופע 'גאון 79' של יהורם גאון. בשנים 82' ו-83' הופיע כרקדן וזמר במסגרת האירוויזיון בשירים 'הורה' ו'חי', אז נחשף בפני הקהל הרחב, והתלתלים המקפצים הפכו סמלו המסחרי.   

   שלמה התנסה בניהול אמנותי ובהפקות של מפגשי מחול ופסטיבלים. בין היתר היה המנהל האמנותי של פסטיבל אשקלון, פסטיבל קיסריה בשנת 85' (אותו גם יזם), פסטיבל כרמיאל-אילת, פסטיבל מחול וזמר בר-אילן, פסטיבל מחול חולון, פסטיבל להקות אתניות דליית אל כרמל, פסטיבל מחולות במלאת שלושים שנה למעלות, פסטיבל מחולות בית שמש, פסטיבל דיז'ון.   

   שלמה היה מראשוני הכוריאוגרפים שהטלוויזיה הישראלית גילתה. להקותיו שולבו במופעי יום העצמאות, בין השאר באירוע המרכזי של יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל - 'פעמוני היובל'.   

   שלמה היה כוריאוגרף ראשי של פסטיבל הזמר הים תיכוני בטלוויזיה, כוריאוגרף ומנהל אמנותי של פסטיבל הזמר הערבי בטלוויזיה, כוריאוגרף ראשי של נעילת המכבייה ה-15 בלטרון בשנת 1997, כוריאוגרף ראשי במופע הפתיחה של הפיינאל פור ושל היורוסטארס 1997.  

    שלמה היה ראשון הכוריאוגרפים של המחול העממי הישראלי שהקדיש זמן, כסף רב ומחשבה לעבודה באולפנים מקצועיים. העיבודים המוסיקליים של טובי המעבדים בארץ כמו ננסי ברנדיס, אורי חודורוב ואחרים, היו פריצת דרך הן במוזיקה ללהקות מחול והן במוזיקה לריקודי עם.

   שלמה שימש כיו"ר ארגון המדריכים לריקודי עם במשך כ-5 שנים (1989-1994), גם שם הטביע את חותמו. הוא השכיל לגשר בין כל הניצים ולאחד את השורות סביבו. היה חבר במועצה לתרבות ואומנות וחבר בהנהלה אומנותית לאמנות לעם. 

עם כל אלה שלמה היה ונשאר בעיקר חבר של כולם, של קהל הרוקדים ושל ציבור המדריכים. פעולותיו בהדרכת המחול הישראלי העממי משתרעות על פני כדור הארץ כולו: אוסטרליה, ניו זילנד, המזרח הרחוק, דרום אמריקה, ארה"ב וצפון אמריקה, מכסיקו, אירופה כולה, כולל מזרח אירופה בימים שרוסיה הייתה מעבר ל'מסך הברזל'. לכולם הנחיל שלמה את אהבת המחול הישראלי, ושימש כמורה, מדריך ושגריר המדבר בכל שפה, או בשפה אחת - שפת המחול, הזמר והחיוך. גדולתו נובעת מהעממיות והאנושיות, מהיחס החם לאנשים 'בגובה העיניים'.

  במשך שנים סייע ליונתן כרמון לנהל את פסטיבל המחולות בכרמיאל, וכשזה פינה את הדרך אך טבעי היה שירש את מקומו. גם כאן נותן שלמה דרור למחשבתו היצירתית, ומרענן את הפסטיבל בחידושים שהחזירו עטרה ליושנה.