ביום
חמישי, 25 לאוקטובר 2001 , הלך לעולמו חברנו צבי פרידהבר. אחרי סבל רב
ממחלתו הקשה, בעיקר בשנתו האחרונה, הכריעה אותו מחלתו. צבי זכה להערכה רבה בקרב
אנשי אקדמיה העוסקים בפולקלור, שהתייחסו אליו כמומחה והיסטוריון בכל הנוגע למחול
בעם ישראל כפי שמעיד עליו מורו ורבו פרופ' דוב נוי: "דר' צבי פרידהבר תופס מקום מיוחד במינו
בחקר המחול העממי. הוא ראש המדברים באתנו-כוריאולוגיה היהודית בכלל והישראלית בפרט
והוא היחיד העוסק בכך החי בישראל. ניכר בו חוש החוקר, שבא לידי ביטוי בתחושה של
חשיבות האיסוף והשימור שקיננה בו". כך כתב פרופ' דוב נוי בדברי
ההקדמה לספרו של צבי "הבה נצא במחולות".
ואכן, משנות הבראשית של ריקודי-העם בא"י ומתוך
תחושת שליחות, החל צבי באיסוף מסמכים שונים, צילם חגים וטכסים
בקיבוצים ואף פרסם מאמרים על תנועת ריקודי-העם בישראל וראה בה תחייה של תרבות חדשה
של עם השב למולדתו.
צבי הקדיש
ממרצו וזמנו, למעלה מחמישים שנה, תחילה ליצירת מחולות-עם ואחר-כך לחקר המחול בעם
ישראל תוך שהוא מלקט מסמכים שונים, בונה מפעל תיעוד פרטי וקורא לו "ארכיון המחול היהודי", שהוא היחיד מסוגו בארץ.
צבי החל בכך
בהיותו בגיל 19, כאשר פגש לראשונה את גורית קדמן, שהדריכה את להקת "הפועל"
תל-אביב והוא היה אז רקדן בלהקה. מאז ועד ימיו האחרונים לא חדל להעריץ את גורית קדמן, את
מרצה ואת תרומתה לתנועת ריקודי-העם בישראל ולשימור המחול בעדות ישראל.
צבי ציין
פעמים רבות את גורית כמי, שבזכותה החל באיסוף כל פיסת מידע על ריקודי העם והקמת הארכיון,
שברבות הימים הפך ל"ארכיון המחול היהודי".
הארכיון
המיוחד הזה ממוקם בחדר קטן בביתו הצנוע וכל הנכנס אינו יכול שלא להתפעל מהאוסף
הנדיר המצוי בו.
ניתן לראות בו עשרות-אלפי פריטים של חומר מודפס, קטעי
עיתונות, מאות שקופיות וסרטי צילום, קלטות רבות, שהוא עצמו צילם. צבי נהג להגיע
לכל אירוע - לחגיגות וטקסים בהתיישבות העובדת, לאירועי פולקלור בעדות השונות
ובהילולות של חסידים כמו שמחת בית-השואבה ול"ג בעומר במירון.
צבי ליקט כל
פיסת מידע הקשורה למחול היהודי, נהג לגזור כל קטע מעיתון הקשור לנושא ולהדביקו
בתיק מיוחד. עם מצלמה נדד בין מושבי העולים, שאך זה הגיעו מקצות תבל למדינת-ישראל
וצילם את טכסי החתונה שלהם, את חגיגות
ברית-המילה ובר-מצווה - אירועים להם קרא: "מנהגות מחול במחזור חיי האדם". בעבודה קשה במסירות ובעיקר בעקשנות,
האופיינית לו, הצליח צבי לרכוש את אמונם
של העולים, לראיינם ולצלמם.
צבי נתן
מקום של כבוד במחקריו לתנועת ריקודי-העם שלנו. בהערצה רבה הוא כותב על מחוללי התופעה המיוחדת הזאת, שהחלה בשנות ה-20 וה-30, או כפי שהוא
עצמו קרא להם: "האבות
המייסדים". עבודתו האחרונה "אישים
ואירועים במחול העם הישראלי ב-50 שנות מדינת-ישראל", שפרסם ב-1999, מוקדשת ל"אבות
המייסדים".
נשוב
ונזכיר, דר' צבי פרידהבר הגיע אל העולם
האקדמי, אל ההוראה והמחקר, מריקודי-עם.
הוא לימד, הרקיד ויצר ריקודים. ריקודיו - "בת-הכרמל", "על גמלי", "ניצנים נראו
בארץ", ו"חג הגז"
נירקדים גם היום בחוגים שונים
בארץ ובעולם.
צבי השאיר
אחריו מחקרים ומאמרים רבים, וארכיון שלא יסולא בפז. בכך זכה בחיי נצח. צריך לקוות שהחומר העשיר המצוי בארכיון ישמש ציון דרך להמשך המחקר בנושא בו החל
צבי (הוא עצמו שאל לא פעם בדאגה-האם יהיו
לו ממשיכים?).
הספרייה
הישראלית למחול בבית-אריאלה עושה מאמצים,
כמובן בהסכמת המשפחה, להעביר אליה את "ארכיון המחול היהודי" של דר' צבי פרידהבר. הספרייה למחול היא המקום
המתאים ביותר לכך. לכאן מגיעים רבים
העוסקים במחול. בספרייה הישראלית למחול, יוכל הארכיון של צבי להיות לעזר לאנשי
מחקר, שימשיכו בחקר נושא חברתי-תרבותי
זה. תיעוד המחול העממי בישראל בפרט והמחול היהודי בכלל, לא הושלם ועוד רבה המלאכה.
דר' צבי פרידהבר היה חלוץ בחקר המחול בעם ישראל ואני תפילה שיהיו לו ממשיכים.
את צבי
נזכור גם בעת שנרקוד את ריקודיו וגם כאשר נעיין ונעזר בספריו ומחקריו.
יהי זכרו ברוך.
58 רוקדים מספר
ריקודי-עם אקדמיים |
|
|
|