רוקדים המרכז לריכודי עם
שלום אורח , הינך 1 מתוך 41 באתר
אירועים מיוחדים לחץ כאן לצפייה חינם ביותר מ-4,000 הדרכות ריקודים

שבת זוגות ברמת השרון<BR>עם אייל וירדנה
שבת זוגות ברמת השרון
עם אייל וירדנה

שבת
25/10/14
עוזרי אייל
לימוד ריקודי נוסטלגיה והרקדה<BR>בגבעת חיים מאוחד
לימוד ריקודי נוסטלגיה והרקדה
בגבעת חיים מאוחד

שבת
25/10/14
כהן ליאור
הרקדות פתיחת השנה<BR>באולם אוסי זהר, רחובות
הרקדות פתיחת השנה
באולם אוסי זהר, רחובות

מוצאי שבתות
25/10/14
ממן שלמה
חוגי מתחילים מהיסוד בהרצליה ובתל אביב
חוגי מתחילים מהיסוד בהרצליה ובתל אביב
רביעי-שני
27/10/14
קרוננברג בתיה
החוג בבית דורון<BR>רמת גן
החוג בבית דורון
רמת גן

שני
27/10/14
מישר ירון
חוגגים 8 שנים להרקדה ביקנעם
חוגגים 8 שנים להרקדה ביקנעם
שני
27/10/14
ניסים זאב
נוסטלגיה<BR>בנורדיה<BR>מארחים את ישראל יעקובי
נוסטלגיה
בנורדיה
מארחים את ישראל יעקובי

שלישי
28/10/14
גרינפלד נורית
 מתחילים מהיסוד<BR>בראשון לציון<BR>
מתחילים מהיסוד
בראשון לציון

שלישי
28/10/14
כותה גבי
קורס הכשרת מדריכים לריקודי עם<BR><B>בגבעת ושינגטון
קורס הכשרת מדריכים לריקודי עם
בגבעת ושינגטון

31/10/14
ארגון המרקידים
קורס הכשרת מדריכים לריקודי עם<BR><B>באקדמית גורדון
קורס הכשרת מדריכים לריקודי עם
באקדמית גורדון

31/10/14
ארגון המרקידים
מוצאי שבת של ריקודי זוגות
מוצאי שבת של ריקודי זוגות
באלונים
1/11/14
ניסים זאב
שנתיים להרקדה<BR>בנורדיה<BR>מארחים את ישראל שיקר
שנתיים להרקדה
בנורדיה
מארחים את ישראל שיקר

שני
5/11/14
גרינפלד נורית
הכשרת מדריכות לריקודי-עם בגבעת ושינגטון
הכשרת מדריכות לריקודי-עם בגבעת ושינגטון
חמישי
6/11/14
קוה עדנה
קורס להכשרת מדריכים לילדים<BR>מטעם קמפוס שיאים
קורס להכשרת מדריכים לילדים
מטעם קמפוס שיאים

שלישי
11/11/14
ברגיל לוי
שבת זוגות<BR>עם ישראל שיקר<BR>בהרצליה
שבת זוגות
עם ישראל שיקר
בהרצליה

שבת
15/11/14
טישלר טוביה
נוסטלגיה פעם בחודש<BR><B>בקיבוץ העוגן
נוסטלגיה פעם בחודש
בקיבוץ העוגן

חמישי
20/11/14
שוכר שמעון
שבת זוגות<BR>באלונים
שבת זוגות
באלונים

שבת
6/12/14
ניסים זאב
חנוכה חוגגים ורוקדים<BR>במרוקו
חנוכה חוגגים ורוקדים
במרוקו

עם טובי המדריכים
15/12/14
ברגיל לוי
המרתון השנתיי<BR>באלונים
המרתון השנתיי
באלונים

שישי
9/1/15
ניסים זאב
קורס קיץ כרמיאל<BR>למדריכים ורוקדים מחו
קורס קיץ כרמיאל
למדריכים ורוקדים מחו"ל

שני
20/7/15
בנשלום דני
פולקלור בינלאומי-טיולים ומחנות
פולקלור בינלאומי-טיולים ומחנות

גולד ג'ים
תוכנית הרקדות לאוקטובר
תוכנית הרקדות לאוקטובר
כל החודש

בן שמחון ירון
מגזין רוקדים-נרקודה מספר 91 יצא לאור<BR>דבר העורך
מגזין רוקדים-נרקודה מספר 91 יצא לאור
דבר העורך

מאי 2014

מישר ירון
כתבו את דעתכם על כל ריקוד באתר רוקדים ובפיסבוק
כתבו את דעתכם על כל ריקוד באתר רוקדים ובפיסבוק
תמיד

מישר ירון
4,000 הדרכות וידיאו<BR><B>לצפייה חינם ברוקדים
4,000 הדרכות וידיאו
לצפייה חינם ברוקדים

ההרשמה כאן

מישר ירון
חדש בראשון לציון<BR>עם שלומי מרדכי
חדש בראשון לציון
עם שלומי מרדכי

שלישי

מרדכי שלומי
חגיגת ריקודים<BR><B>כל מוצ
חגיגת ריקודים
כל מוצ"ש בבית הנוער העברי

מוצ"ש

נעים אבנר
ביטוחים מיוחדים<BR><B>למרקידים
ביטוחים מיוחדים
למרקידים


כללי
מערכות הגברה וציוד<BR><B>מבית רוקדים
מערכות הגברה וציוד
מבית רוקדים


מישר ירון
רוקדים-נרקודה<BR><B>הצטרפות למועדון חברים והנחות
רוקדים-נרקודה
הצטרפות למועדון חברים והנחות


מישר ירון
ריקודים בכל הרמות<BR>בראשון לציון
ריקודים בכל הרמות
בראשון לציון

חמישי

מנחם מוטי

ריקוד ה'הורה' בקיבוץ שמיר ריקוד "הורה" של חברי קיבוץ שמיר, בגליל העליון, ביום העליה על הקרקע - דצמבר 1944
Members of Kibbutz Shamir, on the Upper Galilee, dance Hora to celebrate the "Day they Settled on the Land" - December 1944


 

 ריקודי עם לכל גיל


"חן כל גיל על גילו הוא" (זלמן שזר)

 

ד"ר דן רונן *

     העוסקים ריקודי עם - בהדרכה וביצירה - חייבים, לא רק ללמוד ולהכיר את הריקודים, לשפר את יכולות ההדרכה, הכוריאוגרפיה וכושר היצירה שלהם ולקדם את כישורי הארגון והשיווק - חובתם ללמוד, להכיר ולהבין את הגורמים המשפיעים על תחום המחול בכלל וריקודי העם בפרט בהקשריהם התרבותיים, הקהילתיים והחברתיים.

משמעות קבוצות גיל

הפעם נפנה זרקור לשתי קבוצות גיל: ילדים ונוער (גילאים עד 18) ומבוגרים (הגיל השלישי 65+).

     מדובר על שתי קבוצות גיל, בעלות פוטנציאל להשתתפות בפעולות ריקודי עם וחשיבותן לתחום רבה: שתי קבוצות הגיל הללו גדלות במהירות יותר מכל קבוצה אחרת; כל אדם חמישי בישראל הוא בגיל השלישי וכל אדם שלישי הוא בגיל הילדות.

     לפי סקרים שנערכו בישראל, רוב הרוקדים, למעלה מ- 60%, הם בגילאי 30-60; הגילאים הצעירים מחד והמבוגרים מאידך 65+, לא משתתפים מספיק בחוגים ובהרקדות.

     קבוצות גיל נחשבות היום כ"קהילות"; המחקר אינו מגדיר קהילות לפי משתנה גיאוגרפי, אלא על פי מאפיינים של "מכנים משותפים" - כמו גיל, תחומי עניין, יכולות, עדיפויות, זמן פנוי, כישורים חברתיים, אמונות וכו'.

המושג "תרבות פנאי"

     הבנה של מה שקורה לריקודי עם מחייבת התמודדות עם בעיות "תרבות הפנאי" ו"דרכי בילוי שעות הפנאי" - הזמן הפנוי מוגדר כ"זמן הנשאר לאדם, לאחר הקצאת זמן לצרכי קיום, אכילה שתייה שינה ועבודה".

     ועדה מטעם משרד החינוך בראשותו של פרופ' הלל רסקין הגדירה ב"תכנית לימודים לתרבות פנאי לכיתות א-יב'", את המושג תרבות פנאי: "שימוש נבון בשעות הפנאי כולל כל ביטוי של הפרט המתבצע תוך רצון וחופש בחירה והמונע ע"י תגמול פנימי, הנאה וסיפוק אישי".

     המאפיינים הבולטים של דרכי בילוי שעות הפנאי בימינו הם, בין השאר: "גידול מהיר בזמן הפנוי כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות; שינויים בתחומי העניין; מקומות הבילוי וזמינות משקאות משכרים וסמים; השפעת האי שוויון על חלוקת שעות הפנאי; תוחלת החיים הממוצעת העולה (79 שנים לגברים ו-83 שנים לנשים); שינויים בקשרים אישיים וקבוצתיים; ערעור סמכויות של סוכני תרבות פורמאליים כמו ביה"ס ותנועות הנוער; ומגבלות הזמן, הסמכות וההשפעה של ההורים".

     הגידול בזמן הפנוי בכל הגילאים מביא לגידול בצרכים, במשימות, בפיתויים ובגירויים - המכרסמים בזמן הפנוי גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. מהפכת המידע והתקשורת מביאה לניתוק ממורשות ומקורות תרבות עשירים, רוב הזמן הפנוי מוקדש היום לאינטרנט ולמכשירי תקשוב ותקשורת למיניהם. הצרכן היום הוא במרכז השיקולים של עולם התקשורת והשיווק (ה"רייטינג"). בולטים תהליכי ה"התמסחרות" והפיכת ריקודי העם ל"מוצר" וגדלה השפעת התחרות על הזמן הפנוי.

מדריכים אינם רק משווקים. הם גם "מתווכים" של תרבות

     העוסקים בריקודי עם, המדריכים והמרקידים אינם רק משווקים של ריקודי העם. הם מתווכים בין היצירות (הריקודים) המחברים והרוקדים (המורכבים מקהילות ומפרטים) הקשר ביניהם תמיד מסקרן.

     הנחת היסוד של מדריך ומחבר ריקודי עם, חייבת להיות ההכרה שתפקידו הינו "חיפוש מתמיד אחר המשמעות של ריקודי העם לרוקדים". הריקודים הם יותר מ"רוץ רוץ קפוץ". המדריך חייב להבין את מידת תרומתם של הריקודים להעשרה אישית לגוון החוויות הרגשיות ולהרחבת אופקים.

     מדריך ריקודי עם חייב להתמודד עם שילובן של תכניות פעילותו עם תכניות התרבות הקיימות בקהילה. ראוי שיחזק את מרכיבי ההמשכיות כי "מי שישן אין לו, גם חדש לא יהיה לו"; ראוי שירחיב את המגוון; את שיתוף הרוקדים בהבניית תכנית ההרקדה ושילובה עם אמנויות אחרות ועם תחומים וגילאים אחרים; שיפתח דפוסי שיתוף בקביעת סטנדרטים של הערכה.

     ראוי להיעזר בגורמים מזמנים כמו: אירועים חברתיים, טיולים, טכסי מחזור החיים ומשפחה, משחקים, יציאה משותפת למופעי אמנות, פעילות קהילתית התנדבותית, מעורבות אקטיבית ועוד.

 ריקודי עם בגיל צעיר

     אמנות המחול בכלל וריקודי העם בפרט חייבים לתפוש את מקומם הראוי במערכת החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי.

המחול היא הקדומה שבאמנויות. תינוק לומד את העולם עם תנועות והבעות פנים, לפני שהוא שולט ביכולות תקשורת מילוליות; באמצעות תנועות הוא מתקשר, מבטא רגשותיו מעצב צורה למרחב, מתמודד עם העולם ומכיר את גופו. "המחול הוא ריתמוס של החיים" אמר ברנרד שואו.

     לכל ילד הזכות ללמוד מחול כמקצוע חובה וריקודי עם בכלל זה. התרומה של ה"חינוך למחול" לפיתוח - לא רק כשרים גופניים תנועתיים - אלא גם כשרים רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים ופסיכומטריים, חשובה ביותר.

     התנסות במחול בגיל צעיר, ובריקודי עם בפרט, יישארו עם הילד גם בגיל מבוגר. הם תורמים לכישורי שיתוף פעולה, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, ריכוז, דיוק, אחריות, מעורבות ולכידות קבוצתית, מסייעים לגיבוש ערכים, תורמים למגוון מיומנויות בתנועה - תפיסת מרחב, תקשורת, מוסיקה, קצב, תפישות אסתטיות, יכולות ביטוי בהמחשה ועוד.

     חקר המוח מגלה על הקשר בין תנועה לקשב, זיכרון, תפיסה מרחבית, יכולות למידה, ותפקוד רגשי וחברתי. בין 7 צורות האינטליגנציה שפיתח פרופ' הווארד גרדנר נמצאה "אינטליגנציה תנועתית - קניסטתית". המחקר מגלה כי "תלמידים בבתי"ס בהם האמנות הייתה חלק מתכנית הלימוד הבסיסית, הגיעו התלמידים להישגים גבוהים יותר גם בנושאים אקדמיים, טווח תשומת הלב שלהם התרחב, הביטחון העצמי גדול יותר, והשתפרה האינטגרציה הסוציו אקונומית באופן משמעותי.

     הישג של מחול תורם גם להכרת תרבויות ולכיבוד תרבויות הזולת. היכרות שיש לה חשיבות רבה היום בעולם רב תרבותי המשתנה במהירות.

תוכנית לימודים במחול עממי לגני ילדים ולבתיה"ס

     בשנת 2005 הוכנה במשרד החינוך תוכנית לימודים במחול עממי ע"י ועדה שמונתה ע"י המפקחת המרכזית על המחול נורית רון. חברי הועדה היו ברכה דודאי, אילה גורן ויזרעאלה כהנא. כן הוצאה באותה שנה תכנית הדרכה לפעילות ריקודי עם במתנ"סים. קדמו לתכנית זו תוכניות הדרכה לילדים בגני הילדים שגובשו ע"י רעיה ספיבק, שלום חרמון, שולמית מאיר וברכה דודאי בשיתוף עם הפיקוח על גני הילדים.

     בתכנית לימודים זו, הוצגו התפישה הרעיונית והביסוס הפדגוגי להוראת ריקודי עם בגני הילדים ובבתי הספר.

עיקרי התכנית הם:

-         ריקודי העם הם חלק מנכסי התרבות הישראלית ועל כן יש להנחילם לכלל ילדי ישראל.

-         לימוד ריקודי העם מאפשר לתלמיד להכיר את תרומתן של העדות השונות המהוות חלק מהחברה בישראל.

-         לימוד ריקוד עם תורם להכרת האלמנטים האתניים המקומיים שתרמו להעשרת השפה התנועתית של ריקודי העם.

-         הכרת הריקודים מאפשרת לרוקדים להשתתף באירועים קהילתיים-ציבוריים, מחזקת את הרגשת השייכות לקבוצה, לחברה ולעם.

-         המפגש בין הרוקדים על בסיס שוויוני, מפגש של שונים בתוך המעגל או הקבוצה, ללא הבחנה של גיל, מין, עדה או יכולת ביצועית, תורמת ללכידות חברתית.

-         לימוד ריקודי עם תורם להזדמנויות להשתתף באירועי תרבות וחברה בביה"ס ומחוצה לו.

-         לימוד ריקודי עם והרקדות מחזק את שמחת החיים הגנוזה במחול העממי ובתרומה הייחודית ליחיד. כמו שאמר קיקרו הרומאי: "אין אדם במלוא חושיו אלא כאשר הוא רוקד".

-         הכרה בריקודי עם כגורם מחנך, תורמת לניצול יעיל של שעות הפנאי בהווה ובעתיד.

-         הכרת ריקודי העם מחזקת ברוקדים את אהבת הארץ, שיריה, נופיה ותרבותה.

     על בסיס המטרות הללו גובשה תוכנית הלימודים שלקחה בחשבון התקדמות הדרגתית, עפ"י לוח השנה ואירועי החגים, שכללה הפעלת בתיה"ס במסגרות "בי"ס רוקד" ואירועים בביה"ס ומחוצה לו. התוכנית נועדה לתרום לשמירה על מסורות ומורשות ריקוד של עדות ישראל והתבססה על מיון הריקודים בהיבטים של מסר, תנועה, מבנה הריקודים, הלחנים והתיאום ביניהם ובין הריקודים.

     תוכנית הלימודים קיימת; חלק מבתיה"ס מבצעים אותה ורובם לא. הפעלת התכנית היא אחת המשימות החשובות המוטלות על אוהבי ריקודי העם, הפעלה שתהא בה תרומה לאיכותם של ריקודי העם עצמם.

ריקודי עם בגיל השלישי 55+

     בני הגיל השלישי זוכים היום לזמן פנוי רב יותר, מאשר בעבר. גידול שיעורם באוכלוסיה מחזק את כוחם הציבורי, מגדיל את כוח הקניה שלהם ואת היקף השירותים המיועדים להם; כן גדלו גם האמצעים העומדים לרשות רבים מהם.

     בני הגיל השלישי מחפשים השתתפות בפעולות אמנותיות-חברתיות; בפעילות יצירתית קהילתית המתבססת על ערכים; פעילות המקנה משמעות וטעם לחיים וגורמת להנאה, ומעדיפים פעילות השומרת על יכולות גופניות ויכולות תנועה והבעה.

     מחול בכלל וריקודי עם ועמים בפרט, עונים לצרכים אלה. דרכם ניתן לממש את הכוחות היצירתיים החבויים בכל אדם, לבטא התעניינות ותחביבים, ללמוד כישורים חדשים בתנועה, נגינה, משחק, כתיבה וכו'.

     רוב בני הגיל השלישי מעוניינים לפעול בקבוצות, להיעזר במדריכים, אך לשמור על עצמאותם וחופש בחירתם.

     תכניות מצליחות של "ריקודי עם לגיל השלישי" הן אלה שהתבססו על ראיה כוללת של האדם השלם, צרכיו, רגשותיו, חוויותיו ושאיפותיו; תכניות שכללו  נוסף לריקודי עם גם גיבוש חברתי, פעילויות פנאי משותפות נוספות כמו טיולים, מפגשים חברתיים, אפשרויות להכרות וליצירתיות ויצירת קשרים אישיים וקבוצתיים.

     ראוי לזכור שתרבות הפנאי מבוססת על ההכרה שהפנאי אינו רק מסגרת כמותית של זמן, אלא היא בעיקרה "מצב נפשי" המבוסס על סקרנות תמידית והמתייחסת לאדם, לצרכיו ולמיצוי הפוטנציאל היצירתי וההרפתקני המצוי בכל פרט.

     הנחת היסוד בכל תכנית לגיל השלישי היא שיכולתו של האדם המבוגר אינה נמוכה מיכולתו של האדם הצעיר; יכולותיו שונות אבל לא "מתדרדרות". אמנם בגיל מבוגר ניכרת האטה בתגובות ובכושר פיזי, ירידה בזיכרון וכו'. אך הפיצוי הוא בניסיון החיים, ברגישויות, בהערכה לזמן ולמה חשוב בחיים וכו'.

     ראוי לזכור כי אף פעם לא מאוחר, כל זמן שאדם מוכן לחדש ולהשתנות הוא עדין צעיר; "זקן" נאמר, "הוא מי שאינו מסוגל להשתנות".

     ראוי לזכור כי לכל אדם זכות להתפתח כל ימיו עד למקסימום. המפתח לתרבות פנאי משמעותית ומעשירה לבני הגיל השלישי היא התייחסות בכבוד לאדם המבוגר, אמונה ביכולותיו ומתן הזדמנויות לקדם את יכולתו ליצור, יכולתו להעניק לזולת, לאהוב, להתקשר עם אחרים ולשתף פעולה עם הסביבה.

תפקידי מדריכים מרקידים והמוסדות הקהילתיים החינוכיים בפעילות ריקודי עם

     תפקידי המוסדות הקהילתיים, החינוכיים והחברתיים בהקשר לשינויים בתרבות הפנאי, ותפקיד המרקידים והמדריכים העובדים בהם, הינו ליצור מודעות לפעילות תרבות ואמנות בשעות הפנאי בכלל, ובמסגרת זו בתחום ריקודי העם בפרט; לפעול למתן מידע לציבור, לפתח מגוון של אפשרויות לבילוי שעות הפנאי, לפעול לרענונם של דפוסי פעילות פנאי בכלל וריקודי עם בפרט. לשיפור הנגישות, לשיתופי פעולה, לפעולות חינוך לפנאי, לגיוס משאבים לפיתוח תכניות, ולעידוד הכוחות היצירתיים החבויים בכל אדם.

     בתחום ריקודי העם יש לחתור לקביעת סטנדרטים של איכות, לדאוג לשיתוף הרוקדים בעיצוב מדדים של הערכה וטעם טוב, לחנך להכרת מקורות, מורשות ושרשים, להתנסות ביצירה, לכיבוד מורשות התרבות, להכרת הרקע להיווצרותם של הריקודים ומקומם בתרבות הישראלית, תוך דגש על ההמשכיות ההיסטורית ושילובה עם חידושים ויצירה.

     אם נאבד מרכיבים אלה בריקודי עם, נאבד את הריקודים ואת ייחודם.

* ד"ר דן רונן - מוותיקי תנועת ריקודי העם.  לשעבר מנהל האגף לתרבות ואמנות ויו"ר ועדת המקצוע העליונה למחול של משרד החינוך והתרבות.

 

חזרה לראש העמוד